כשהבת הגדולה היתה קטנה,
היא קיבלה מדודה יעלי במתנה,
סט מדבקות קיר.
בחודשים הבאים,
היא הקדישה חלק ניכר מזמנה הפנוי
(ולילדת טרום חובה יש הרבה ממנו),
להדבקה, הסרה, הדבקה מחדש בזוית מפתיעה, הסרה, סיבוב, קילוף
של פרחים, גבעולים ועלים צבעוניים ודביקים,
או במילים אחרות -
עיצוב מתמשך ודינאמי של הקיר מעל המיטה.
וככה יצא,
שבמקום גן פורח,
(כפי שמודגם היטב על אריזת הסט),
נוצרה שם ערבוביה שמחה וסוריאליסטית.
המדבקות לא האריכו ימים,
מן הסתם,
אבל לפחות השכיחו למשך תקופה מהילדה
את התחביב האמיתי שלה-
גראפיטי-סלון.
