שלהי שנות השמונים. סוף הקיץ. חם מאד.
המקום - חנות "דיונון" באוניברסיטת תל אביב.
אמא שלי ואני רוכשות ספרי לימוד, מחברות וכלי כתיבה בהנחה מופלגת,
תודות לסבתא רבקה עובדת המקום.
בסל הקניות - שום דבר מעניין במיוחד למעט החידוש הטכנולוגי המסעיר:
עפרון מכני!
שלום כיתה גימל.
והיום-
אם תעצמו עיניים ותקשיבו היטב,
תוכלו לשמוע, בין נהמות מזגנים וצעקות ילדים בבריכה,
כבר עכשיו,
בעיצומו של החופש הגדול,
קולות תקתוק על מקלדות והקלקות עכבר נמרצות
שמשמיעות אמהות חרוצות,
שתודות לקידמה,
לא מחכות לרגע האחרון,
לא יוצאות לחום,
לא עומדות בתור,
ומשיבות לספסל הלימודים ילדים מצוידים למשעי.
כולל עפרון מכני.
