כרוב ניצנים.

לילדים שגדלים בלטביה,
יש חיים אחרים.
הם רואים מהחלון את הים הבלטי.
הם לא מתרגשים כמונו מקצת גשם-
אצלם בחורף קפוא לגמרי.
אם הם נוסעים בשבת לטיול בצפון,
הם מגיעים לאסטוניה
ולא לכנרת או לעמק החולה.
על בננות משלמים אצלם ביורו,
ונראה שהם אוכלים שם לא מעט כרוב ניצנים.
יש להם המון בגדים של hebe בארון,
ושולחנות ארוכים שערוכים יפה,
שההורים מרשים להם לעמוד עליהם,
לשבת עליהם,
ולהזמין חברים להצטרף.
והם לא צריכים לשבור את הראש למה להתחפש בפורים.

(ובכלל,
אני חושבת
שזה יכול להיות ממש נחמד,
ולא רק נחמד אלא אפילו חסכוני ויעיל,
אם תחפושת,
נגיד של ליצן או שפן, או נסיכה,
תוכל להיחשב לתלבושת לגיטימית
גם בשבועות שאחרי החג,
לפחות עד ליל הסדר. כולל.)