אמא'לה טו בשבט.

המצולמת אינה אני. בפירוש לא.

איך אני יודעת בכזו ודאות? פשוט מאד:

א. לה יש פוני והיא מרכיבה משקפיים. לי אין לא את זה ולא את זה.

ב. היא גרה באוסטרליה ואני לא.

ג. יש לה תינוק בן כמעט שנתיים 

   והיא משכימה 3 פעמים בשבוע ברבע לארבע לפנות בוקר,

   מה שעורר את חשדי שאולי זו בכל זאת אני, 

   אבל כשקראתי שהיא עושה זאת על מנת להגיע מהר ולסדר את חנות הפרחים שלה,

   הבנתי סופית שלא יכול להיות לי שום קשר למלאני סטפלטון מ-cecilia fox,

   משום שאני, לעומתה, בורכתי באפס כשרון לגידול צמחים, עציצים, תבלינים באדנית,

   או סתם פרחים שנקנו לשבת (ולא זכו לראות את מוצ"ש).

אז לקראת טו בשבט הקרב ובא,

אני מורידה פרופיל, מעמידה פני עסוקה, 

מתרכזת בכרסום חרישי של אגוזים ופירות יבשים,

ומקווה שאף אחד לא יטיל עליי לשתול איזה צמח,

או לנטוע עץ.

מה שבכלל לא מפריע לי להתרשם עמוקות מפועלה של סטפלטון דנן,

ולהתאהב מרחוק בגלה וגאיה,

שמדגמנות את קולקציית החורף היפה של המותג הספרדי nice things mini,

כשהן מוקפות פרחים.