אישה אחת, שמעדיפה להישאר בעילום שם
(ארמוז רק שמדובר באמא שלי),
טוענת כבר שנים שקוסמטיקה זה אובר-רייטד וקשקוש,
ואכן היא מקפידה, מאז שאני זוכרת אותה,
על תחזוקת פרצוף זריזה הכוללת לא יותר מצחצוח שיניים, שטיפה במים
והמון כוסות קפה.
כיאה לביתה יחידתה, אני, כמובן, ההפך הגמור:
מבלה מדי בוקר וערב זמן איכות ממושך עם עצמי מול המראה,
סקרנית וחקרנית לגבי מוצרים חדשים,
מוקסמת מההבטחות למראה זוהר בפרט ועתיד רענן בכלל,
ומאוהבת בקופסאות הקטנות ובשפופרות החמודות.
כמו התגשמות חלומה הלח כמגבון של כל דיילת יופי באשר היא,
לא צריך לקרוא לי, ללכוד את תשומת לבי או לפתות במבצעים-
אני כבר שם מוכנה ומזומנה.
בין כל הרכישות, הקרצופים, הבקבוקונים, המריחות, העיסויים והתכשירים,
רובם חביבים, חלקם סתמיים,
מדי פעם אני פוגשת במוצר מצטיין,
שבאמת מקיים, מרענן, משפר, מגמיש, מחליק, מותח, מאיר, מלחלח, מרכך,
ובאופן כללי עושה נעים.
ואם כבר מול הכיור באמבטיה-