יום אחד הרי ישאלו אותי: "ומה את עשית בחנוכה 2014?"
אז ככה-
מנעתי שריפות, טיגנתי לביבות, עמדתי באי אילו פקקי תנועה,
נישקתי דודות, רכשתי סופגניות, ניגבתי ידיים ולחיים דביקות,
טיפלתי בתינוק חולה ובאחותו הבריאה,
סובבתי סביבונים שוב ושוב ושוב,
שרתי "מי ימלל גבורות ישראל" בשני קולות,
רקעתי ברגליי "סורה חושך!!",
ממש ממש חזק.
וצפיתי בכל הילדים מסביב מקבלים, ערב אחרי ערב, דמי חנוכה.
המירמור אינו יפה לעור הפנים ולכן,
במקום לבזבז את זמני על תחושת קיפוח,
מוטב לי להקדיש אותו להרכבת רשימת שמונה משאלות-לב,
דברים קטנים שאפשר בלעדיהם אבל יותר כיף שיש אותם,
מה שקוראים בלעז וויש-ליסט.
אני מפיצה אותה ברבים,
ומחכה בסבלנות.
ואלו משאלותיי:
וואשי-טייפ שחור, כדי שאוכל לצייר בתים על קירות.
פנקס (לרשימות העתידיות).
וגם-
תודה.