חג יפה כל כך - חלק ב'.


עוד מעט גם זה יהיה מאחורינו,
אבל את האמת יש להגיד, אז הנה אני אומרת - 
ימי החנוכה-חנוכת מקדשנו,
ממלאים גיל ושמחה בעיקר את מי שיש לו מלאי בלתי מוגבל של סבלנות לאירועים משפחתיים 
כמעט מדי ערב,
את מי שיש לו מלאי בלתי מוגבל של נייר סופג ומגבונים 
(ועל כך כבר קיטרתי פה),
ואת מי שעתותיו בידיו לבילויים ממושכים עם ילדיו.
עמידה בפקקים בדרך לפסטיגל אינה נחשבת בעיני לבילוי,
וגם נפילה למשכב עם חום גבוה, כפי שקרה לקטן דיירי הבית, 
אינה דרך מומלצת להעביר את החופש מהגן.

אבל-
חבילה חמודה מ"chick chack",
שמגיעה עד הבית ודופקת על הדלת,
ושכוללת ערכת תפירה פשוטה ומקסימה של סינר וכפפות מטבח,
(עם הדפס קנגורו בצבעי וורוד, תכלת או בננה!)
או, אם תרצו, של תיק-גב עגלגל עם שרוכים,
(בדוגמת דוביפנדה, דוביקוטב או דוביקואלה),
היא יופי-יופי של דבר לימי חופשה, מחלה, גשםבוץ,
ובעצם, לא דרוש שום תירוץ.








כן דרושים זוג מספריים ומבוגר אחראי,
כי יש בערכות גם סיכות תפירה ומחטים,
וכמובן גם כל מיני דברים קטנים וחשובים לשים בתיקדובי,
או לתופרי הסינרים, מתכון מעולה לעוגת שוקולד.


+


























תוויות: , , , , ,