שעון חורף.

אם היתה לי שמיכה כזאת,
לא הייתי ממהרת לצאת מהמיטה.
יותר מזה- לא הייתי ממהרת בכלל להתעורר.

עם שמיכה כזאת, הייתי מתכרבלת וישנה לי עוד ועוד,
עד שעה ממש מאוחרת.
נגיד, שבע וחצי.




הקטן רואה את הדברים קצת אחרת.
הוא מאד נהנה מהשמיכה החדשה שלו, בטח,
אבל שוכח ממנה ברגע שקרן שמש ראשונה מבצבצת בין חרכי התריס-
סימן לכך שהגיע הזמן לקפוץ במיטה ולמחות בקולי קולות,
עד שמישהו (אמא) יואיל כבר בטובו להגיע.
שש בבוקר!

באופן שבוודאי אינו הולם את היקיצה המוקדמת (שעון חורף. בההה),
"שמיכת החלומות" קוראים לה ליפיפייה הזו.
היא עשויה מאת האחוזים סיבי במבוק, מתאימה בול ללילות סתוויים,
נעימה ומפנקת במיוחד וניתן להשיג אותה כאן גם בתכלת ובוורוד.


עוד כמה שבועות, כשיהיה קר ממש,
את מקומה של שמיכת החלומות המהוללת יתפוס במבי,
שמודפס בענק על סט מצעי חורף של by nord,
שרכשתי כאן בהנחה משוגעת.



ואם, חלילה, יתקשה הקטן להירדם,
על אף חמימות שמיכת הפוך והיום המעייף בגן סביון,
הוא יוכל להפנות את ראשו לכרית וללמוד דבר או שניים
על מוצאו של גור האיילים, מנהגיו החברתיים והעדפותיו הקולינריות.

לילה טוב.

ralph hulett