ונותרנו שתינו, אמא ובת, עם בוקר פנוי, מזג אוויר נוח, מצברוח לא רע,
מחסור בג'ינסים וגיפט-קארד מ"מנגו".
צירוף נסיבות שכזה לא הותיר בידינו ברירה אלא לסור תיכף ומיד לסנטר. שופינג.
אבל לא לפני שבודקים מה קרה במהלך שתי הדקות בהן שהה הטלפון בכיס האחורי של המכנסיים.
ככה זה- כשאת ילדה בת 11 עם ווי פיי ואינסטגרם, את עסוקה כמו עוזר פרלמנטרי בתקופת בחירות.
ולעניין עצמו-
בזמן שהילדה מדדה את כל הג'ינסים באמריקן איגל,
סליחה, רק את אלו הקרועים,
אני ישבתי לי על ספסל די נוח ובהיתי בהערצה באחת המוכרות שקיפלה חולצות בסבלנות מדהימה.
מדי פעם נשאלתי לדעתי ("יפה?" -"מהמם!", "איך הצבע?"- "משגע!", "לא קרוע מדי?"- "אין דבר כזה!"),
ולבסוף נבחר פה אחד זוג ג'ינס מחונן ועתיר קרעים בכחול-אפרפר, בגזרת ג'גינס.
המשכנו למנגו.
האחת מודדת, השניה מעודדת, ולזכותה של מנגו יש לציין את הקולקציה החורפית החדשה,
ובעיקר את פריטי הבייסיק המדויקים והכה-שימושיים: טי שרטים, מכנסיים, סוודרים, קרדיגנים וסווטשרטים,
בשחור-אפור-שמנת-כחול ובמחירים, לשם שינוי, סבירים והגיוניים.
אבל במנגו אין איפה לשבת כך שאם איתרע מזלך ואת נמצאת בצידו הפחות מוצלח של הוילון,
את נאלצת למצוא לך דרכים יצירתיות להעביר את הזמן.
הילדה אמנם רק בת 11, אבל יש לה כבר טעם אפנתי משלה והעדפות מובהקות (שמשתנות בתדירות די גבוהה),
והיא יודעת בדיוק מה היא מחפשת: טי שרט אפור עם הדפס ניו-יורק וסריג בורדו קצר ורחב עם שרוולים ארוכים במיוחד.
שתי שקיות ביד. יש עוד כמה שעות עד שצריך לחזור הביתה.
הולכות לשתות קפה.